• ברוכים הבאים!

    יש להתחבר או להרשם בכדי להשתתף ביוהו :)


    עוד עדכון.

    נכתב לפני 6 ימים

    אחרי עדכון קודם פושר משהו.
    אין לי עדיין הרבה מה לעדכן, וזה מתסכל לעשות את זה ככה כשכל העיניים עלי (בואו, לא פתחתי פלטפורמה שלמה בשביל שרק אני אכתוב בה).
    זו תקופת ביניים. נכנסתי לעסק מיוחד ואני רוצה לראות איזה פירות זה יצמיח. אני הרבה יותר מעשי מבשנים האחרונות, אז אני שם השקעה נטו והרבה פחות מעורבות רגשית. אין הרבה ציפיות, אם יהיו הפתעות, אז מה טוב.
    יוהו גם בתקופת ביניים. לא, לא ויתרתי, ואני לא הולך לסגור פה. אני מחכה קצת משיקולים כלכליים עד שהתנאים לקמפיין יבשילו. בינתיים אני עדיין מתקן ומלטש פה יום אחרי יום. אתם כן תראו את יוהו מלא בקהילה. כשהקמפיין יזרום אקרא לכולכם שוב לעזור לי לעודד פעילות. יהיה טוב. :)


    מחר צימר לכמה ימים. כן, זה מהבארטר. המקום נראה מקסים מהתמונות, אני אמור להגיע לשם ולצלם כמה לאתר החדש בעצמי.
    אסכם איך היה אחרי שאחזור או כשאהיה שם. 
    אני בונה על כמה ימים של רוגע במקום פסטורלי. רוצה להקדיש את זה למנוחה, מילוי מצברים וכתיבה (שזו עוד דרך שבה אני ממלא מצברים).


    היום שחרור חטופים נוסף. אני שמח בשמחתם של החטופים והמשפחות שחזרו. אבל באמת שהלב שלי בוכה יותר עם משפחת ביבס. 
    זה נוגע בנקודה רגישה, מהרגע שנכנסתי לפרטים הקטנים שבהתחלה רציתי להמנע מהם. בחור שרק התחיל לבנות משפחה, כל מה שהוא רצה בעצם ואז באו מפלצות איומות, תתי-אדם, ועשו מה שעשו ללא כל רחמים ולקחו את הכל ממנו. פשוט פרקו לגזרים משפחה קטנה וכל כך מתוקה.
    שמחתי לראות כל כך את ירדן ביבס מסוגל להמשיך לחייך. אין לי מילים לתאר את הכוח הנפשי שלו. אבל הוא מרוסק, העיניים אומרות הכל ואי אפשר לפספס את זה.
    התאפקתי שלא לבכות בזמן השחרור, במקום זה נתתי לזעם שלי לצאת לאט לאט ביני לבין עצמי.
    זה הגיע לשיא שקראתי איפשהו כמה דברים שאני מעדיף שלא לשתף בכדי לא לתת יד לשמועות, שכן גם מה ששמעתי עלול להיות לא נכון.
    אני מנסה להשאר אופטימי למרות הכל. כל כך רוצה להאמין שהם בחיים. האינטואיציה שלי אומרת שמדובר בטרור פסיכולוגי מעוות נוסף של החמאס. זה עדיין לא יושב בקנה מידה אחד בראש עם שאר הפרטים. אלוהים, בבקשה שמחכה פה נס. אני אחגוג מתוך שמחה. כולנו נחגוג.

    גם אם כן, וגם אם לא, אני ואני מקווה שאף אחד אחר בארץ ובמיוחד בעולם לא ישכח.
    אנחנו חייבים לזכור שיש בעולם הזה רשע בלתי ניתן לתיאור. 
    יש "אנשים" שהמילה מצפון ורחמים לא חלה עליהם. סדיסטים ומעוותים. ואסור לאף אחד מאיתנו לקחת שום דבר כמובן מאליו בזמן שהרוע הזה קיים. 
    חבקו את האהובים עליכם, את האהוב\ה שלכם, את הילדים שלכם, את המשפחה שלכם. עשו הכל בכדי להגן עליהם.
    הרוע הזה אמנם קיים בעולם, אבל אנחנו חזקים יותר וחכמים יותר. הרוע הזה לעולם לא ינצח לגמרי. 
    העולם עשוי להיות מפחיד, אבל החיים גם יכולים להיות מאוד יפים. 

    שירי ביבס, כפיר ביבס ואריאל ביבס - אנחנו מחכים לכם ומתפללים בשבילכם. 
    ירדן ביבס - תשאר חזק. ותן למדינה לחבק אותך לאורך כל הדרך.
    כולנו כל כך רוצים לראות אתכם מאוחדים, שוב משפחה אחת קטנה. 

    יום אחד האור עוד ינצח את החושך.

    המליצו על הפוסט

    אני ועצמי

    היי, אם אתם קוראים את השורה הזו - אתם על הבלוג שלי.
    אני אורי, נכון לכתיבת שורות אלה בן 33 ומתגורר בעיר נתניה במקום הקטן שלי.
    מפתח אתרים ומתכנת למחייתי, יזם, כתב ואולי גם תסריטאי אם יתמזל.
    אוהב מאוד את עולם המחשבים והטכנולוגיה, חוטא בכל מה שקשור לכתיבה על כל סוגיה.
    תחביבים אחרים שיש לכולם זה כמובן מוזיקה טובה, אנשים אהובים, טיולים ובבית קצת טלוויזיה, קולנוע ולפעמים אם יש זמן גם איזה משחק וידיאו.

    עוד אודותי וקצת תמונות אפשר למצוא שם למעלה ^

    דפדפו לפי נושא...

    תגידו היי

    RayZ: זו דוגמה להודעה שמשאירים פה. (מחק)